| Popis: |
תקציר בעברית: במרוצת השנים מאז קום המדינה, ובייחוד בשנים האחרונות, נשמעת קריאה ל״הפרדת הדת והמדינה״. קריאה זו איננה זוכה בדרך כלל לפירוט ולהבהרה מלאים, וגם היסודות הנורמטיביים שאמורים להצדיקה אינם נחשפים בבירור.על פניו, ניסיון לבסס אותה יחייב שימוש רב בזכויות לחופש דת ולחופש מדת. אולם אחת הטענות שננסה לבסס במאמר זה היא שחרף חשיבותן הרבה של שתי הזכויות הללו, השינוי בדפוס היחסים בין הדת למדינה, שמבקשים לחולל חסידי ההפרדה, איננו יכול להיתמך בשתי הזכויות בלבד, והוא מחייב יצירתו של עיקרון חוקתי נוסף, שבשיח החוקתי האמריקני מכונה ״עקרון איסור מיסוד הדת״. המאמר ייוחד לתיאור גרסאות אפשריות לעיקרון זה ולבחינת הטעמים שיכולים לעמוד ביסוד העיקרון בכלל וביסוד כל אחת מגרסאות׳! בפרט. מבין הגרסאות השונות לאיסור מיסוד הדת נתמקד בעיקר באחת, ונכנה אותה ״הגרסה הניטרלית״. הגרסה הניטרלית לאיסור מיסוד הדת מבוססת על תפיסה כללית יותר, אשר רווחת בשיח הפילוסופיה הפוליטית בעשורים האחרונים, ונהוג לכנותה ״ליברליזם פוליטי״. חסידיה סבורים כי המדינה חייבת לשמור על ניטרליות בכל האמור בשאלת ״החיים הטובים״, ולהימנע מקידומן של תפיסות טוב כלשהן. אנו ננסה להציג טיעון מקיף נגד התביעה לניטרליות ונגד היומרה של המצדדים בניטרליות להציגה כמתחייבת מן התפיסה הליברלית, ובה בעת להפריך גם את .הגרסאות המקומיות של התביעה לניטרליות בהקשר של יחסי דת ומדינה |
